הקשר הישיר בין משקפי המולטיפוקל וכאבי צוואר וגב – וידאו

נחזור למולטיפוקל שלי. בחלקו העליון יש מספר +1 ובחלק התחתון יש מספר +3.
אין זה משנה שזה המקרה האישי שלי. מה שמשנה זה שיש הבדל של שני מספרים בין התיקון לראייה לרחוק ולקרוב.

כדי להסתכל לקרוב, אשתמש בחלק התחתון של העדשה. כלומר, אם אחזיק ספר ואסתכל בחלק התחתון של העדשה, תהיה לי זכוכית מגדלת בלתי נראית עם המספר +3 וככה אוכל לקרוא.

ואיך אוכל לעבוד מול מחשב? פה יש בעיה שרבים מתעלמים ממנה בהתאמת עדשות לסביבות עבודה:

מסך המחשב נמצא די קרוב אלינו; לרוב במרחק 40 עד 80 סנטימטר. כלומר, במקרה שלי נדרש תיקון של +2.5 כדי להסתכל על מסך שנמצא במרחק של 60 סנטימטר. הבעיה היא ש- +2.5 נמצא סמוך לתחתית העדשה. ובכדי להביט על מסך המחשב, עלי להטות את הראש למעלה כדי להשתמש בכוח ההגדלה הרצוי של +2.5.

מדוע זאת בעיה?

אם אסתכל על מסך המחשב למעלה מחצי שעה, הצוואר שלי יתחיל להציק. ומסיבה זאת, השימוש במשקפי המולטיפוקל לא יהיה יעיל כל כך. ניתן, כמובן, להקל על הצוואר על ידי הנמכת מסך המחשב והגבהת הכיסא. הדבר ייצור זווית שתאפשר לקו הראייה לעבור דרך החלק התחתון יותר בעדשה. אבל לרוב הסידור אינו נוח ותנוחת הישיבה נפגמת.

במקרה של עדשת אופיס המצב שונה לגמרי. להזכירכם, מול העין יש לרוב מספר המתאים לראייה למחשב; +2.5 במקרה שלי. בחלק התחתון, שם נמצא לעתים חומר כתוב או מסך טלפון, נמצא אזור ההגדלה המקסימלית; +3 במקרה שלי. אם אביט למרחק של 1.5-2 מ' דרך חלקה העליון של העדשה, אוכל לראות ברור כי האזור הזה מותאם לטווחים האלה.

יתרה מזאת, עדשות אופיס משוכללות וחדישות כמו דגם ארגו של רודנשטוק, ניתנות לכוונון עם אפשרות כמעט בלתי מוגבלת והתאמה לסביבות עבודה מגוונות. (שהרי סביבת העבודה הממוחשבת שלי שונה מסביבות עבודה של אנשים אחרים. המרחקים שונים, הזוויות שונות והצרכים שונים.) דרוש ניסיון רב, אבל כשמדובר בסביבות עבודה, ניתן בעזרת תכנון נכון להגיע עם עדשות אופיס לתוצאות טובות בהרבה מאלה שמספקות עדשות מולטיפוקל.

בסיום העבודה, כשאידרש לראייה לרחוק, ברכב לדוגמא, אסיר את משקפי האופיס ואחזור למשקפי המולטיפוקל הנהדרות למטרות אלה.

משקפים פשוטים למחשב הם פתרון טוב אם סביבת העבודה שלכם אינה דורשת ראייה לקרוב או לטווחי ביניים. כל תזוזה קדימה או אחורה עם הכיסא תוציא אתכם מפוקוס. עדיין, לפעמים גם זה פתרון נכון.